האונ' העברית מציגה סמן מתכתי מתכלה לבדיקות ממוגרפיה

בתהליך בדיקת ממגורפיה, כאשר מתגלה רקמה החשודה כסרטנית מבוצע דיגום ביופסיה של אותה הרקמה, ולעיתים אף משאירים את הרקמה למעקב לאורך מספר חודשים כדי לוודא שאין התפתחות של גידולים. כדי לסמן את הרקמה החשודה לטובת הטיפול הרפואי, מזריקים לשד הנבדק סמן (marker) מתכתי בגודל של כ-5 מ"מ, שנותר בשד למשך כל חיי הנבדקת. פרופ' זהבה גלימידי, ראש שרות הממוגרפיה בבית חולים רמב"ם, הייתה מוטרדת מכך שנשים רבות מסרבות לקבל את הסמן המתכתי שלרוב נותר בגוף האישה עד מותה, ולכן פנתה לפרופ' אבי דומב, ראש ביה"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, כדי שיפתח סמן מתכלה שיעלם מהגוף לאחר סיום הבדיקות וחודשי המעקב הרפואי.

לדברי פרופ' דומב, "אישה שעוברת בדיקת ממוגרפיה נאלצת להישאר עם סמן מתכתי בגופה לכל אורך חייה, ולעיתים יותר מסמן אחד אם מדובר במספר מוקדים החשודים כסרטניים בגופה. החשש של אותן נשים להשתמש באותם סמנים בלתי מתכלים מובן, וכמובן שמרתיע. במחקר זה הגישה שלנו הייתה לנסות ולחשוב איך ניתן להקל על המצוקה של אותן נשים, ליצור סמנים שהם מתכלים, פולימרים או חומרים אורגניים, שעשויים להתאים אותם מערכות הדמיה בהם משתמשים לביצוע בדיקת ממוגרפיה. אגב, מרכיבים מתכתיים יכולים לנוע בגוף ולצאת החוצה ממנו ברבות השנים בדרכים לא רצויות, ולכן מובן מבחינתי גם שעדיף לא להישאר עם אותם מתכות בגוף לאורך זמן".




על פי המחקר, שמומן על ידי הרשות לחדשנות בתוכנית קמין, פותח לראשונה סמן מתכלה שניתן לצפייה במכשירי ההדמיה המקובלים, ביניהם MRI, אולטרסאונד, ו-CT. פרופ' דומב וצוותו באוניברסיטה העברית השתמשו בחומרים מתכלים מאושרים לשימוש בגוף האדם, מכיוון שפיתוח של מוצר מחומרים חדשים מצריך יותר אישורים לפני התחלת הניסויים. לכן הוחלט להשתמש במוטות זעירים של פולימרים מתכלים בהם מקובל להשתמש בעולם הרפואה שהושתלו בבעלי חיים ונצפו למשך מעל לשלושה חודשים. לפולימרים הוספו חומרי ניגוד מקובלים לשימוש כמו בריום סולפט ויודיקסנול. תוצאות המחקר היו מבטיחות והסמן זוהה באמצעות שלושת מערכות ההדמיה, CT, MRI ואולטרסאונד, גם שלושה חודשים לאחר ההשתלה וכן התקיים תהליך התכלות של הסמן עם הזמן, עד להיעלמותו.

בדיקה של הרקמות בהן הושתלו המוטות הזעירים לא העלתה שום סימני רעילות מערכתית בבעלי החיים. לפי התוצאות, החומרים שפותחו יוכלו להוות תחליף פוטנציאלי לסמנים מבוססי מתכת", נכתב במאמר שפירט את הניסוי המדעי, שפורסם בכתב העת ACS applied biomaterials, וצוטט בשבועון של האגודה האמריקאית לכימיה. "פולימר מתכלה עשוי מחומרים שרגישים לסביבה מימית", מוסיף ומסביר פרופ' דומב. "מדובר בחומר אחד מני רבים שמצליחים להתכלות בגוף כמו חוטי ניתוח, מסמרים לצרכים אורתופדיים שבהם מקבעים עצמות שנשברו, ולכן אין כל חשש להשתמש בהם. בנוסף לשימוש בממוגרפיה, הסמן המתכלה יכול לסמן רקמות אותן יש לנתח או רקמות שיש לעקוב אחר השינויים בהם.

במחקר זה השתתפו גם ד"ר מורן חיים זדה מהאוניברסיטה העברית, פרופ' זהבה גלמידי מהקריה הרפואית רמב"ם, פרופ' אברהם ניסקה מאוניברסיטת תל אביב, וד"ר מיכל שלזינגר מהטכניון.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פיתוח ישראלי לזיהוי מהיר של וירוס הקורונה

אפליקציה תסייע לטיפול בסכרת

רשת האקסלרטורים העולמית Techstars תקיים אקסלרטור ל-10 חברות סטארטאפ בישראל